מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות

פעם פירש אאמו"ר [הרש"ב]: מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גלויות שקדמוהו.

שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מרוק, נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי הי' אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש.

שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלוקית, מצה וביטול, ומצד נפש הבהמית, חצץ וישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה.

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - [על פי מאמר רז"ל:] "כל המקנא פניו מוריקות", ובכל הגלויות הרבה בחי' בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, ע"ד מאמר רז"ל "כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו".

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין - כל הגילויים שעל ידי הגלויות - 'אוכלין' - בחי' התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחי' תענוג העצמי.

(היום יום י"ט ניסן)

כל ימי חייך להביא לימות המשיח

אפשר לפרש מאמר זה בשתי פנים:

א. בכל דבר שישנו בעולם, בזמן הזה - יש להתבוננן כיצד יהי' דבר זה לימות המשיח.

הכוונה של כל זמן הגלות היא - להביא לימות המשיח, להביא את הגאולה.

(ספר השיחות תש"ג עמ' 73)

פירוש: כל ימי חייו הוא תשוקתו להביאם לימות המשיח כו'

(תקות הגאולה עמ' יד.)

אילו הי' שם לא הי' נגאל

הכוונה בזה הוא:

"אילו הי' שם", ביציאת מצרים, לא הי' נגאל, אלא הי' מת בשלושת ימי אפילה יחד עם שאר הרשעים; אבל לעתיד לבא - גם הוא עתיד ליגאל.

ומה נשתנה גאולת מצרים מהגאולה העתידה, שבה יזכו כל ישראל, ללא יוצא מן הכלל, להיגאל?

התשובה טמונה בכוח הנפלא של מתן תורה. הקב"ה אמר "אנכי ה' אלקיך", לשון יחיד, וכך נמשך שם הוי' להיות כוחו וחיותו של כל אחד ואחד מבני ישראל. לכן, כל יהודי, גם הרשע, מובטח הוא שעל כוחו זה סופו להיגאל.

(הגיע זמן גאולתכם עמ' 54)

ברוך אשר חישב את הקץ

"ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ כו'".

מצד גודל נהחת רוח שיש להקב"ה מכללות עבודת בני ישראל בזמן הגלות, הי' יכול להיות ענין הגלות באופן שלא יהי' לזה קץ ח"ו, ועל זה מודים להקב"ה ש"חשב את הקץ".

(ספר המאמרים תש"ח עמ' 151)

לשנה הבאה בירושלים

אדמו"ר הריי"ץ אמר פעם בקשר לאמירת "לשנה הבאה בירושלים" בסיום ה"סדר": לא צריכים לחכות עד לשנה הבאה, אלא, הגאולה נפעלת תיכף ומיד בסיום הסדר, ובדרך ממילא יהי' "לשנה הבאה בירושלים".

(מגולה לגאולה עמ' 135)

בסיום עריכת הסדר בליל פסח הי' אדמו"ר הזקן (בעל התניא והשו"ע) נוהג לומר: רבונו של עולם, עשיתי את רצונך, וקיימתי את הסדר כהלכתו, עשה נא עתה, איפוה את רצוני לשנה הבאה בירושלים.

(ספר השיחות תרצ"ו עמ' 235)

כוס של אליהו

המנהג למזוג בליל ה"סדר" "כוס של אליהו" לא נזכר בגמ' וראשונים, אלא מקורו באחרונים.

ויש לאמר הביאור בזה:

כוס של אליהו קשור עם האמונה בביאת המשיח ובביאת אליהו מבשר הגאולה. וככל שמתקרבים אנו לזמן הגאולה, מורגש יותר ויותר אמונה וצפי' זו בלבו של כל אחד ואחד מישראל. לכן נתגלה ונתפשט המנהג האמור דוקא בדורות האחרונים, אף שלא מצינו אותו (בגלוי) בדורות הראשונים.

(מגולה לגאולה עמ' 88)

גלגול דור יוצאי מצרים

נאמר בכתבי האריז"ל שהדור של עקבתא דמשיחא הוא גלגול של דור יוצאי מצרים.

כשם שיוצאי מצרים זכו לגאולה הראשונה של עם ישראל על ידי משה רבינו, כן יזכה הדור דעקבתא דמשיחא האחרונה של עם ישראל על ידי משיח צדקנו.

(מגולה לגאולה עמ' 47)